אמת או יושר

הגרסה המקוצרת

דילמה: איך להגיב כשמצפים שאומר דברים חיוביים כשהאמת שלילית?!

פתרונות אפשריים:

1. הדרך הקצרה והקשה - לומר את האמת בפרצוף. (לא מומלץ)

2. הדרך הארוכה והיעילה - למצוא את הדברים החיוביים והתייחס אליהם. (מומלץ)

בהרחבה

אתם בוודאי מכירים אותה! טוב, אולי אותה לא, אבל את שכמותה בטח פגשתם. אותם אלה שהם דוברי "אמת". לא תצליחו לתפוס אותם אפילו על מילת "שקר" אחת, אפילו מחמאה אחת לא תקבלו מהם. כי הם אומרים את ה"אמת" בפרצוף.

כל הכבוד להם לאותם אנשים. מוכנים להקריב את חיי החברה שלהם ולו בשביל הזכות לומר את ה"אמת".

אנשים אלו מזכירים לי את ימי שהותי בישיבה לצעירים. הוזמנתי לסעוד את סעודת השבת אצל משפחה מאד נחמדה. נעניתי בשמחה להזמנה לאור העובדה שבעלת הבית ידועה כשפית מעולה. אין לה תעודה, אבל כולם יודעים בשכונה שאצל גברת פומרנץ האוכל "מעין עולם הבא".

כמקובל בבתי ישראל (ובעוד כמה מקומות), המנה הראשונה היא – דגים. מה אומר לכם, הדגים הם עם נפלא, אמנם הם לא אומרים את ה"אמת", אך גם לא "שקר" ולשון-הרע. אז הדגים הנפלאים האלו מבחינתי מדהימים יותר כשהם בים. והנה, מגישים לי את הדג, אני טועם, ומבין שאפילו גברת פומרנץ לא הצליחה לשנות את דעתי על הדגים.

עם מעט אשליה אופטית והרבה סייעתא דשמיא הצלחתי "לגמור" את הדג. אך במוחי ניקרה השאלה: מה אעשה ומה אומר לגב' פומרנץ אם תשאל אותי איך היה הדג?

האם לומר את האמת? משהו כמו "תודה, אבל אני מעדיף את הדג באקווריום". או שמא לשקר? ולומר ש"הדג היה נפלא".

אותה שאלה ניצבת לפנינו ובמלא עוצמתה, כאשר שואל אותנו החבר: "איך הבגד החדש? יפה?" איך הוא תפור? אה?"

מה נענה? ש"הצבע לא כל-כך הולם"? ש"מאחור הוא נראה קצת שמן"?

האם לומר את ה"אמת" או שמא "לשקר"?

גם הרב דסלר נדרש לשאלה זאת. והוא אומר שספק זה נובע מאי הבנת ההגדרה של אמת ושקר.

רגילים אנו להבין, שאמת, זאת הצגת העובדות כהווייתן. ושקר, זה כל מה שלא עונה להגדרה הזאת.

אכן זה כך! אך רק באופנים פשוטים – מסביר הרב דסלר – אבל יש הרבה אופנים שבהם אין הדבר כן. כמו לספר מה שיש בו פגם לחברו, בלי תועלת והכרח. ולפעמים צריך דווקא לשנות כשהאמת לא תועיל אלא תזיק... שאמת - היא מה שמביא לטוב ולרצון הבורא. ושקר – הוא מה שנותן הצלחה לעסקיו של שר השקר. הסיטרא אחרא.

וכך גם בגמרא. מס' כתובות דף יז. שיש לשבח כל חתן. על שזכה ב"כלה נאה וחסודה". ואפי' שהיא אולי לא כל-כך...

בואו נעשה הבחנה בין שני סוגי "עובדות" / "אמיתות".

א. "עובדה / אמת סובייקטיבית" – אני חושב... אני מרגיש... לטעמי... ועוד.

ב. "עובדה / אמת אובייקטיבית" – דבר מוחלט כדוגמת יום ולילה. שחור ולבן וכו'.

רוב ה"ביקורות" הנאמרות, הם אמת סובייקטיבית. ובמקרים כאלו אין מקום לומר את ה"אמת". כי זאת האמת שלי בלבד.

אבל החבר חושב שאכן הבגד החדש יפה. גב' פומרנץ וכל השאר בטוחים שהאמת היא שהדג טעים. וכן החתן שבחר לו לכלה את אותה נאה וחסודה לפי דעתו.

יוצא מתוך כך שה"אמת" הנאמרת כביקורת לא מבוקרת, אולי עונה להגדרה של "יושר", אך יחד עם זאת "שקר".

ובכלל. קשה למצוא את האדם שננזף בצורה לא נעימה, ואומר לעצמו "וואלה הוא צודק. איזה בן-אדם חכם. מיד אני משתנה ועושה את מה שהוא רוצה".

נוכל גם לשים דגש על הדברים החיוביים שאנו רואים אצל הזולת.

לומר לגב' פומרנץ שהדג מאד "מיוחד". או שהוא הוגש על הצלחת בצורה מאד יפה ומרשימה.

וכן לומר לחבר, שקנה את הבגד החדש במחיר מציאה או שהבד איכותי במיוחד.

אין בנאמר בכדי לפסוק הלכה. אך בהחלט יש בכך כדי להוסיף אהבה.

אולי בפעם הבאה אומר לחבר את האמת. ושהוא לא כזה נורא.

#זוגיות#משבר זוגיות#מטפל זוגי