"כשהאמא תפקדה למופת בזמן האזעקות... והטעות שלי"

הם הגיעו כרגיל בשעה היעודה יום למחרת הפסקת-האש.

*שימי הביט על גילה ורמז לה שהיא תתחיל לדבר. הוא לא היה צריך להתחנן.

היא אמרה בקול חלוש: "האזעקות הפעם הוציאו אותי משלוותי. התנהלתי כמו חיה. איזו אמא אני?!"

"גילה, אשמח לשמוע מה קרה?!"

"אין לנו ממ"ד בבית וכשיש אזעקה, אנחנו יוצאים לחדר מדרגות ויורדים לקומה האמצעית. כל הבניין מצטופף שם. בפעם הראשונה, הייתי בטירוף ובלחץ שכל ששת הילדים יבואו איתי ולבדוק שאף אחד לא נעלם. כדי להימנע מכך בפעם הבאה, אמרתי לילדים שכל אחד יהיה אחראי על זה שקטן ממנו שיצא לחדר מדרגות. לא הספקנו לתרגל את הנוהל החדש וכבר אזעקה נוספת. הבן הבכור שלי תפס את כל הקטנים בבת-אחת ודחף אותם תוך כדי צרחות לחדר המדרגות… בנוסף ללחץ של הטילים שמתעופפים מעלינו הרגשתי נורא בזה שאני לא מצליחה לתפקד כאמא… אפילו הבן שלי יודע את זה, בגלל זה הוא לקח חסות על הילדים…"

גילה המשיכה לספר בהרחבה על מה שהיה ודרכי התגובה שלה.

היה ברור מעבר לכל ספק שביחס למצבה האישי ובהתחשב בנסיבות חייה הלא פשוטים, גילה התנהלה למופת מעל ומעבר לציפיות שיכולים להיות כלפיה…

וכאן השלב שבו אני טועה. אני מביט לכיוון השעון ומחשב את הזמן שנותר ואת האסטרטגיות הטיפוליות שניתן להשתמש בהם בהתאם לזמן. היה ברור שגילה צריכה לשמוע משהו שירגיע אותה. האינסטינקט שלי אמר לי שהדרך הקלה והמהירה להרגיע אותה, זה פשוט לתת לה לגיטימציה להתנהלות שלה (ובאמת הערצתי את הדרך שבה היא פעלה). אבל זה לא עזר. ניסיתי להוסיף משפט פה ולתת מבט מתפעל שם.. להסביר שהילד שלה התנהג ככה בגלל שהוא בכור... וזה לא עזר.

הזמן אוזל ואוטוטו זוג נוסף נכנס לקליניקה. נשימה עמוקה. תפילה חרישית. ואני קולט איפה אני טועה.

מה שגילה צריכה, זה הרגעה למה שהיא חווה עכשיו, בהווה - בקליניקה.

במקום להרגיע אותה על מה שהיא חושבת על העבר, להתמקד במה שהיא מרגישה כאן ועכשיו.

כדי להירגע מבחינה רגשית, צריך פחות לגיטימציה ויותר… אמפתיה.

כן. הדבר הפשוט כל כך שלומדים עליו המון ומתרגלים אותו יותר מהמון - אמפתיה.

פשוט כמה שזה מורכב :(

סיכום הכלל הראשון ליצירת אמפתיה: אמפתיה מתייחסת לרגשות שחווה המספר כאן ועכשיו ולא על תוכן הסיפור מהעבר (אפי' שלא עבר זמן רב מהסיפור).

פוסט זה הינו הקדמה לפוסטים שעתידים לבוא בנושא "אמפתיה - כלים פרקטיים ליישום"

*שימי וגילה הם שמות בדויים לזוג מדהים עם ילדים מאתגרים שעברו תהליך מרשים במסגרת "הדרכת הורים". תודתי להם על אישור פרסום הפוסט. מאחל להם המשך הצלחה בכל מעשה ידיהם.