איך לעזור למתבגר לעזור בהכנות לפסח?!

רוצים בין הזמנים רגוע עם המתבגר שלכם? שיהיה לו סדר יום נורמלי? שיעזור בבית. שיספיק זמן קריאת שמע. שלא יריב עם האחים ושיצא רק לטיולים בטוחים?

אם זה מה שאתם רוצים, אז הסתבכנו… כי יש משהו בציפיות האלו שלנו כהורים, שדווקא יכול "להדליק" חלק מהמתבגרים.

לפני שאמשיך, אני רק רוצה להבהיר שהפוסט הזה מתייחס בעיקר לאותם הורים שהמתבגרים שלהם מאתגרים אותם. אם הכל זורם לכם בקשר עם בנכם המתבגר, אתם יכולים לוותר על המשך הקריאה.

נשארתם כאן? מעולה.

כדאי שנבין. הבעיה העיקרית עם מתבגרים מאתגרים היא, שההורים מצפים שהוא יתנהג באופן מסוים, והמתבגר מתכנן משהו אחר לחלוטין והוא דווקא מצפה שהוריו יבינו אותו.

למשל, ההורים מצפים (בצדק) - (מי שמכיר אותי מבין למה המילה הזאת בסוגריים, אבל זה כבר לפוסט אחר) שהבחור ישיבה שחזר הביתה לאחר שספג רוחניות מרובה, תורה ומוסר, יתפקד כמו...

לעומת זאת, הישיבע בוחער מצפה (בצדק) לנצל את בין הזמנים לנופש ובילוי, ועדיף כמה שיותר. בפרט לאחר זמן חורף ארוך, גשום וקר במיוחד.

אז מה עושים?! פשוט משוחחים ומתאמים ציפיות!

איך עושים?! מכינים את השטח, ומנהלים שיחה ב3 שלבים!

הכנת השטח: יצירת סביבה ואווירה נעימה - אפשר לעשות זאת על כוס קפה ומאפה או מגש פיצה וקולה (יש מחמירים ומשקיעים בשווארמה ובירה;)

עכשיו ניתן לגשת לשיחה לפי המודל האסרטיבי - מודל בן 3 שלבים (אתה. אני. אנחנו)

שלב 1. אתה - משקפים למתבגר את הצורך שלו - לדוגמא: "ברור לי שלאחר זמן כל כך ארוך בישיבה, אתה זקוק לחופש ובילויים". בהמשך, ניתן לברר האם הוא כבר תכנן משהו ספציפי לבין הזמנים. להתעניין בקשב לדבריו ולתת לו תחושה שהוא מובן (לא מספיק להבין אותו, הוא צריך להרגיש זאת!)

שלב 2. אני - (לעיתים קרובות, אם השלב הראשון נעשה היטב, לא נזדקק להמשיך לשלב זה, בגלל שכשאנחנו מתעניינים במתבגר, הוא מרגיש בוגר וחושב כמו בוגר, ומבין ש"בין הזמנים" לא נועד רק כדי לנוח ולבלות אלא גם כדי לעזור בבית כמו בן-אדם). בכל אופן בשלב זה, אנחנו משתפים אותו בצורך שלנו ובציפיות שלנו ממנו - לדוגמא: "אני מצפה שתקדיש זמן לעזור בהכנות לפסח".

שלב 3. אנחנו - מנהלים משא ומתן במטרה למצוא נוסחה שמתאימה לכולם. לדוגמא: "אנחנו מפרגנים לך את שעות הבוקר והערב לעניינים שלך, בשעות הצהריים ואחר הצהריים תעזור בבית" יתכן שהמתבגר יגיב בהתנגדות ויגיד שזה לא מתאים לו, "תכננתי לנסוע לטיול ליומיים עם חברים - אני לא מתכוון להיות היחיד שלא נוסע!". בתגובה אפשר לומר "אוקיי, אנחנו מבינים. אז ביומיים שלפני הטיול תקדיש יותר זמן לעזרה בבית, ואז תוכל לצאת עם החברים..."

שלכם

מוטי שטרן